לילה אחד חלם אדם, הוא חלם שהוא על שפת הים, מטייל עם אלוהיו מולו.
בשמיים הבזיקו תמונות מתוך חייו, בכל תמונה שהבזיקה בשמיים, הבחין בשני זוגות עקבות רגליים שהיו בחול.
זוג אחד שלו וזוג אחד של אלוהיו.
שהבזיקה תמונת חייו האחרונה מולו, הביט האדם לאחור על העקבות בחול.
הוא הבחין כי פעמים רבות יש רק זוג אחד של פסיעות לאורך הדרך, הוא הבחיו כי דווקא בתמונות האומללות והעצובות של חייו, כאילו כוון אליו הדבר.
פנה האדם לאלוהיו ושאל: "אלוהים, אתה אמרת לי שכאשר אחליט ללכת אחריך תלך איתי לאורך כל הדרך, אך הבחנתי כי בתקופות הקשות ביותר של חיי יש עקבות של זוג רגליים אחד. אינני מבין מדוע בזמנים קשים שנזקקתי לך ביותר – עזבת אותי".
(מאת קאט בראון 1984)
סיפור והמסר הזה מלווים אותי בשנים האחרונות ומשם אני יודעת שאנחנו לא לבד.....
אוהבת אוסי :)
